המזכיר הכללי מזהיר מפני 2026 המאופיינת בחוסר יציבות ואתגרים גלובליים
"כאוס והפתעות מתמידים". כך תיאר מזכ"ל האו"ם את 2026 במסיבת העיתונאים הראשונה שלו השנה.
בהשוואה בין פוליטיקה בינלאומית לפיזיקה, ציין אנטוניו גוטרש כי "כל פעולה גורמת לתגובה", אך בגיאופוליטיקה תגובות אלו בלתי צפויות ומסוכנות.
המזכ"ל הדגיש כי חסינות מעונש, שחיקת החוק הבינלאומי וקיצוצים בסיוע הומניטרי מלבים סכסוכים, אי שוויון ועקירה. הוא הזהיר גם מפני השפעת שינויי האקלים וריכוז הכוח בחברות טכנולוגיה, אשר ללא רגולציה נאותה יוצרים חוסר יציבות.
" אנו עדים למה שאולי העברת הכוח הגדולה ביותר של זמננו, לא מממשלות לעם, אלא מממשלות לחברות טכנולוגיה פרטיות. כאשר טכנולוגיות המעצבות התנהגות, בחירות, שווקים ואפילו סכסוכים פועלות ללא איזונים ובלמים, התגובה אינה חדשנות, אלא חוסר יציבות ."
לנוכח אתגרים אלה, הדגיש גוטרש את הצורך ברפורמות עולמיות : חיזוק מוסדות רב-צדדיים, הבטחת שלום המבוסס על המשפט הבינלאומי, רפורמה במועצת הביטחון , האצת פיתוח בר-קיימא ומודרניזציה של הארכיטקטורה הפיננסית העולמית, כולל חוב של מדינות מתפתחות והשתתפות הוגנת במוסדות פיננסיים בינלאומיים.
"מבנים אולי מיושנים, אבל ערכים לא", הדגיש בכיר באו"ם, כשהוא זוכר את אלה ש"מסכנים הכל" כדי להפוך אותם למציאות, בין אם מדובר במפגין המתמודד עם דיכוי, עיתונאי המגן על חופש העיתונות, או אזרח מן השורה שעומד לצד שכנו.
לאחר חודשים של עקירה, משפחות חוזרות לקהילותיהן בסודן, שם הן מוצאות לעתים קרובות בתים פגועים ושירותים מוגבלים.
יותר משלושה מיליון בני אדם חוזרים לסודן, אך חוסר הביטחון וההרס נמשכים.
הארגון הבינלאומי להגירה ( IOM ) מזהיר מפני גידול בצרכים ההומניטריים בסודן, שם יותר משלושה מיליון בני אדם חזרו לאזורי מגוריהם למרות הרס נרחב של בתים, שירותים בסיסיים ותשתיות חיוניות.
על פי ארגון האומות המאוחדות הבינלאומי (IOM), החזרות אלו משקפות את החוסן והנחישות של משפחות סודאניות לשקם את חייהן. עם זאת, חזרה אינה משמעותה חזרה לתנאים בטוחים או יציבים. אנשים רבים מוצאים את בתיהם הרוסים, שירותיהם מוגבלים מאוד ועתידם אינו ברור, מה שהופך את התמיכה המתמשכת לחיונית.
ההחזרות הגדולות ביותר נרשמו במדינת חרטום, עם למעלה מ-1,3 מיליון איש, ואחריה אג' ג'זירה. רוב ההחזרות הללו היו עקורים פנימיים, בעוד שחלקן הגיעו ממדינות שכנות כמו מצרים, דרום סודן ולוב.
במקביל, האלימות ממשיכה לגרום לעקירה נוספת, במיוחד בדארפור ובקורדופן. סודן נותרה משבר העקירה הגדול בעולם, כאשר הסכסוך מתקרב לשנתו השלישית.
ארגון האומות המאוחדות הבינלאומי (IOM) מתעקש על הצורך הדחוף במימון הומניטרי מתמשך כדי לתמוך בתושבים החוזרים ולנוע לעבר פתרונות קיימא.
אדם מביט לעבר חלון.
מומחה קורא לכלול את נושא חטיפת בני ערובה באמנה בדבר פשעים נגד האנושות
מומחה לזכויות אדם קרא לכלול במפורש את נושא חטיפת בני ערובה באמנה העתידית בדבר פשעים נגד האנושות, הנמצאת כעת במשא ומתן בין מדינות.
הדווחת המיוחדת בנושא עינויים, אליס ג'יל אדוארדס, הזהירה כי אי הכללת נוהג זה מייצגת פער חמור בהגנה הבינלאומית, במיוחד בהקשר שבו לקיחת בני ערובה משמשת יותר ויותר כטקטיקה מכוונת בסכסוכים מזוינים ועל ידי מדינות.
לדברי המומחה, נוהג זה גורם סבל עמוק, פיזי ונפשי כאחד, לקורבנות, וגורם לשנים של ייסורים, פחד וחוסר ודאות למשפחותיהם. אדוארדס ציין כי למרות שלקיחת בני ערובה יכולה להוות עינויים, זוהי גם פשע נפרד על פי המשפט הבינלאומי, והדגיש כי העצרת הכללית של האו"ם הכירה בחומרתו בשנת 2025.
הדווח הזהיר גם כי בהקשרים של סכסוך, חטיפת בני ערובה עלולה להאריך את האלימות, לעכב תהליכי שלום ולעודד חטיפות נוספות.
הכללת פשע זה באמנה תחזק את יכולתן של מדינות לחקור ולהעניש את האחראים ותשלח מסר ברור: אסור להשתמש באזרחים כקלפי מיקוח.