נתונים עדכניים חושפים רמות גבוהות של עמידות לאנטיביוטיקה ברחבי העולם

הנתונים הראשונים שפרסם ארגון הבריאות העולמי בנושא מעקב אחר עמידות לאנטיביוטיקה מצביעים על כך שרמות העמידות לכמה זיהומים חיידקיים חמורים הן גבוהות במדינות בעלות הכנסה גבוהה והן עם הכנסה נמוכה.

מערכת המעקב העולמית החדשה נגד מיקרוביאלית של הארגון, GLASS, חשפה את הנוכחות הנרחבת של עמידות לאנטיביוטיקה בדגימות של 500 איש מ- 000 מדינות עם חשד לזיהום חיידקי.

החיידקים העמידים בתדירות הגבוהה ביותר היו  Escherichia coli, Klebsiella pneumoniae, Staphylococcus aureus ו- Streptococcus pneumoniae ואחריו סלמונלה spp. המערכת אינה כוללת נתונים על ההתנגדויות של  Mycobacterium tuberculosis   (הבצילוס הגורם לשחפת), שארגון הבריאות העולמי עוקב אחריו מאז 1994 ומפרסם עדכונים שנתיים בדוח השחפת העולמי שלו.

בחולים עם חשד לזיהום בדם, נצפתה שונות רחבה בין מדינות בשיעור אלו עם עמידות חיידקית לפחות לאחת האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר, בין 0% ל 82% עמידות בפניצילין, התרופה ששימשה במשך עשרות שנים ברחבי העולם לטיפול. דלקת ריאות, נעה בין 0% ל -51% במדינות שנחקרו. בנוסף, בין 8% ל -65% מהדגימות של E. coli, חיידק הגורם לדלקות בדרכי השתן, היו עמידות בפני ציפרלקס, אנטיביוטיקה הנפוצה לטיפול בזיהומים אלו.

הרופא מארק ספרינגר, מנהל מזכירות ההתנגדות למיקרוביאלים של ארגון הבריאות העולמי, מציין כי "הדו"ח מאשר את המצב הקשה שמציבה העמידות לאנטיביוטיקה ברחבי העולם."

הרופא ספרינגר מסביר כי “אנו מגלים שחלק מהזיהומים השכיחים והמסוכנים ביותר עמידים בפני תרופות. מה שמדאיג יותר הוא שפתוגנים אלה אינם מכבדים את גבולות המדינה. מסיבה זו, ארגון הבריאות העולמי מעודד את שתי המדינות להקים מערכות מעקב טובות לאיתור עמידות לתרופות, שיכולות לספק נתונים למערכת העולמית.

מערכת המעקב העולמית של ארגון הבריאות העולמי לעמידות במיקרוביאלית כוללת כיום 52 מדינות (25 הכנסות גבוהות, 20 הכנסות בינוניות ושבע הכנסות נמוכות). לדו"ח ראשון זה, 40 מדינות סיפקו מידע על מערכות המעקב הלאומיות שלהן ו- 22 מדינות סיפקו גם נתונים על רמות העמידות שלהן לאנטיביוטיקה.

ד"ר כרם פסואה-סילבה, רכז המערכת החדשה הזו ב- WHO, מסביר כי "הדו"ח הוא צעד ראשון מהותי בשיפור הבנתנו את מידת העמידות לאנטיביוטיקה. מעקב זה עדיין בחיתוליו, אך חיוני לפתח אותו אם אנו רוצים לצפות ולהתמודד עם אחד האיומים הגדולים ביותר על בריאות הציבור העולמית.

הנתונים המוצגים בדו"ח GLASS הראשון הזה משתנים מאוד באיכות ובמקיף. מדינות מסוימות נתקלות בבעיות משמעותיות בהקמת מערכת המעקב הלאומית שלהן, כולל מחסור בכוח אדם, תקציבים ותשתית.

עם זאת, ארגון הבריאות העולמי מסייע למדינות רבות להקים את מערכות המעקב הלאומיות שלהן נגד מיקרוביאליות על מנת להשיג נתונים שימושיים ואמינים. מערכת GLASS מסייעת בהרמוניה לאיסוף נתונים בין מדינות במטרה לצייר תמונה מלאה יותר של דפוסי ומגמות עמידות מיקרוביאלית.

תוכניות מעקב אחר עמידות לתרופות מוצקות בשחפת, HIV ומלריה פועלות כבר שנים רבות וגם סייעו להעריך את נטל המחלות, לתכנן שירותי אבחון וטיפול, לפקח על יעילות ההתמודדות עם התערבויות, ולתכנן משטרי טיפול יעילים לטיפול ולהפסקה. התנגדות עתידית. GLASS צפוי לבצע תפקיד דומה עבור פתוגנים חיידקיים נפוצים.

במשך שנים רבות תוכניות מעקב עמידות נגד מיקרוביאליות בשחפת, זיהום ב- HIV ומלריה סייעו להעריך תחלואה ותמותה ממחלות אלה, לתכנן שירותי אבחון וטיפול ולקבוע את יעילותן של מחלות אלו. התערבויות שבוצעו וקבעו הנחיות יעילות לטיפול לרסן את ההתנגדות ולמנוע את הופעתה בעתיד. מערכת GLASS צפויה לפעול באופן דומה למעקב אחר החיידקים הפתוגניים הנפוצים ביותר.

השימוש במערכת GLASS כבר מניע התקדמות במדינות רבות. לדוגמא, בקניה היא קידמה את הקמתה של מערכת בקרת ההתנגדות הלא-מיקרוביאלית הלאומית; תוניסיה מצידה החלה לאסוף נתונים על עמידות מיקרוביאלית ברמה הלאומית; הרפובליקה של קוריאה שינתה לחלוטין את מערך המעקב הלאומי שלה כדי להתאים אותה למתודולוגיית GLASS, שאפשרה לה לספק נתונים מלאים ואיכותיים מאוד, ולמדינות כמו אפגניסטן וקמבודיה, שיש להן בעיות מבניות משמעותיות, יש להן שולבו במערכת ומשתמשים במסגרת GLASS לחיזוק יכולתם לפקח על התנגדויות אלה. באופן כללי, השתתפות במדינות במערכת GLASS נתפסת כסימן למחויבות פוליטית הולכת וגוברת למאמצים ברחבי העולם לשלוט בהתנגדות מיקרוביאלית.

הערה לעורכים

הצורך במערכת מעקב גלובלית הודגש בדו"ח העולמי של ארגון הבריאות העולמי לשנת 2014 על מעקב נגד התנגדות מיקרוביאלית.

באוקטובר 2015 השיקה ארגון הבריאות העולמי את מערכת המעקב העמידות למיקרוביאלים עולמית, המכונה GLASS בזכות ראשי התיבות שלה באנגלית. לשם כך הוא עבד מקרוב עם מרכזי שיתוף הפעולה שלה בנוסף לכל רשתות המעקב הקיימות שהתנגדותן התבססה על הידע שלך עם תוכניות אחרות בנושא מעקב. דוגמאות לכך הן מערכת מעקב זו על עמידות לתרופות לתרופות נגד שחפת שלי, אשר סוני אריקסון מיישמת ב -188 מדינות ב -24 השנים האחרונות, ומערכת מעקב זו על עמידות לתרופות הוחלה על מנת לנסות להידבק בנגיף ה- HIV הזה. הושק בשנת 2006. בשנת 2017 קיבלה מערכת זו נתונים בדבר טיפול מקדים בהתנגדויות נרכשות מחמישים מדינות עצומות, תוך שימוש בשיטות סקר סטנדרטיות.

כל מדינה יכולה להצטרף למערכת CUP זו, ללא קשר למידת ההתפתחות של מערכת הניטור הלאומית למיקרוביאלית שלכם. במקרים מסוימים, ממליצה ze למדינות להשתמש במדדים ובתקני המעקב בהדרגה תוך התחשבות במרכיבים העומדים לרשותם עם עדיפויות לאומיות.

קדימה באופן ענקי, מערכת CUP תוסיף מידע על מערכות מעקב קשורות אחרות שיש להן עמידות למיקרוביאלים שלי על ההוויה האנושית, כמו גם על מערכות שרשרת המזון, לבקרת צריכה זו על מיקרוביאלים עם פרויקטים של מעקב ספציפי, אני לא אוהב אחרים . מטרה זו תהיה לקדם באמצעות חיזוק גישה רב-סקטורית זו של "בריאות אחת" להילחם נגד ההתנגדות למיקרוביאלים שלי על בני אדם, בעלי חיים, אוכל וסביבה זו (schweiz.).

כל הנתונים שלי הרשומים במערכת CUP זו זמינים באופן חופשי באופן מקוון ויעודכנו מעת לעת.

ד"ר טדרוס אדהנום גריבריסוס, המנהל המשותף של ארגון הבריאות העולמי, "התעקש על מטרתו להפוך את העמידות למיקרוביאל לאחד העדיפויות הגבוהות ביותר של הארגון, ולשם כך" אסף מומחים טובים בנושא בקבוצה חדשה זו יוזמות אסטרטגיות אורגניות.

מָקוֹר

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *